'נדב טלאור'בראיון מיוחד למצב הרוח מספר ראש מכללת תלפיות לחינוך, בנימין בהגון על הערכות המכללה בעידן הקורונה, ההשפעות על מערכת ההשכלה הגבוהה וההערכות הטכנולוגית וצופה: "ביום שאחרי יצטרכו יותר מורים". וגם טיפים של מומחי המחלקה לתלמידים בבידוד.
זה לא כל כך נעים לראות גן סגור וגם לא קמפוס מוריק וריק. מספר חודשים לאחר ששופץ קמפוס מכללת תלפיות לחינוך בחולון הוא נותר ריק לאור הנחיות הממשלה ומגיפת הקורונה. את הכיתות המלאות החליפו מסכי מחשב בהם מתקיימים מידי יום שיעורים מקוונים של למידה מהבית כאשר במקביל הוביל מנכ"ל המכללה, הראל יצחקי הסבה של מערכת הרישום במכללה למערכת חכמה ואילו עשרות המועמדות שנרשמו ליום הפתוח שתוכנן להתקיים השבוע קיבלו הודעה על הזמנה ל"יום בטוח" בו התקיימו הראיונות ללימודי תואר ראשון ושני בחינוך בכל המסלולים במגוון אמצעים דיגיטליים לבחירת המועמדות החל ממפגשים אישיים על המסך, דרך שיחות ווואטסאפ מצולמות וכלה בשיחות טלפון אישיות.
יצוין כי עם פתיחת סמסטר א' ובמסגרת תכנית "קמפוס חכם" שהשיקה המכללה הוענקו טאבלטים במתנה לסטודנטיות בשנה א' ובמסגרת ההערכות הטכנולוגית למתן מענה לסטודנטים השונים ובהם קבוצה גדולה של סטודנטים הלומדים בתכנית מיוחדת בקמפוס קיבלו גם הם מחשבים וציוד שיאפשר להם ללמוד באופן מקוון.
מכללת תלפיות נערכה מבעוד מועד לקורסים מקוונים והוראה מרחוק בקורסים סינכרוניים ואסינכרוניים כחלק משיטות הוראה מתקדמות ועם פריצת הקורונה הופעלו שיטות אלו ביתר שאת. בחלק מהקורסים המרצים והסטודנטים לומדים אונליין ומקיימים דיונים אקדמיים פוריים דרך הרשת. כל הפעילות נעשית בשעת הקורס, על פי כללים אקדמיים וכל זאת כדי להמשיך את הסמסטר ואת הלימודים מרחוק ולצמצם את הפגיעה במהלך התקין של הלימודים.
בין היתר זכתה המכללה להוביל פרויקט בינלאומי בקליטה מיטבית של הורים באירופה.מוקדם יותר השנה זכתה מכללת תלפיות להגיע לגמר ה'אוסקר' העולמי בחדשנות בחינוך לאחר שהקורס “מבוא לרב תרבותיות”, המתוקשב נבחר להיות הקורס המטפח את מיומנויות המאה ה21 באמצעות סימולציות ומשחקי תפקידים עם טיפוח אמפטיה לכל סוגי האוכלוסיות בעולם.
גם העבודה המעשית בחינוך נחשפה להוראה מרחוק ע"י סטודנטיות מהמכללה שהצטרפו למורים החונכים בשיטות ההוראה המיוחדות לתקופה זו.
על אף ההצלחות בתחומי החדשנות והמעבר המהיר שביצעה המכללה ללמידה מרחוק ראש המכללה בנימין בהגון מודאג מהשפעת המגיפה על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ככלל ועל מערכת הכשרת ההוראה בפרט, וזאת בשל חוסר הוודאות והפעילויות האקדמיות המתבקשות במכללה במשך כל שנת הלימודים.
האם הרישום נמשך כרגיל?
"בהחלט. היום יותר מתמיד, הכשרת כוח עבודה העתידי של מערכת ההוראה בישראל היא קריטית למשק בישראל וגם לילדי ישראל. המכללות לחינוך ניצבות כיום בחזית המאמץ המשותף בפניו ניצבת החברה הישראלית בעיקר באמצעות חשיבה על היום שאחרי ועל ההשפעות שיהיו לתקופה זו על ילדי ישראל.”
"למרות התקופה המאתגרת אנו ממשיכים בהליכי הרישום והקבלה לתואר ראשון ושני בחינוך וכן ללימודי תעודה על מנת להיות ערוכים ליום שאחרי ובמקביל מכינים את המענים הדיגיטליים לכל תרחיש וגם למקרה שבו המגיפה תתארך יותר מהצפוי ותשפיע על שנת הלימודים האקדמית הבאה".
איך נערכים לשינוי משמעותי שכזה באמצעי הלמידה?
התשתית של למידה מרחוק הייתה קיימת כאמור במכללה אבל לא בהיקפים כאלו. ההערכות כיום הינה לתרחיש של מעבר מלא ללימודים מקוונים. הקמנו מערך טכנולוגי שיאפשר בשלב הראשון שידור קורסים ובהם עשרות משתתפים במקביל כאשר כל החומר הלימודי הנוסף, כמו מצגות, סיכומים, חומרי קריאה, זמין לסטודנטיות מכל מקום. המדובר במהלך מורכב שלא בוצע במדינה והוא מצריך הן הכשרה ייחודית של אנשי הסגל שכבר התבצעה והן את שדרוג היכולות הטכנולוגיות שלנו.
האם קיימת ירידה ברישום לשנת הלימודים הבאה?
"להפתעתי נרשמת דווקא עלייה בהתעניינות דבר שמעיד לדעתי על האופטימיות והפרקטיות של הישראלים שחושבים ובצדק על היום שאחרי בוודאי לאור ההשפעות הכלכליות שצפויות במדינה. מקצועות החינוך השונים מהווים אי של יציבות תעסוקתית ערכית המשלבת הן הכנסה קבועה ומסודרת והן השפעה חינוכית וערכית על מדינת ישראל ככלל וילדי ישראל בפרט".
"עוד מדגיש בהגון את העלייה בביקוש גם ללימודי תואר שני אותו מציעה המכללה במסלולים ללקויות למידה, לגיל הרך ולאנגלית כשפה בינלאומית דבר אותו הוא מייחס למגוון האפשרויות והמגמות הרחב אשר מאפשר לכל סטודנטית החפצה להיות מורה ואשת חינוך למצוא את הנתיב הקרוב ביותר לנטיות ליבה, וכל זה תחת ליווי ולימוד מפי המרצים המובילים ביותר בתחום".
מהם האתגרים של המורים בתקופת הבידוד?
"עולם הידע מצוי אצל הילד בין אצבעותיו באמצעות הטלפון החכם והמחשב ולא רק באמצעות הספרים הקיימים בספריה ואינם זמינים תמיד לידו. אמצעי ההמחשה נשלטים ע"י התלמיד באמצעות המחשב והמסך שעל ידו. הקשר החברתי מתקיים לא רק פנים אל פנים אלא באמצעות רשתות חברתיות. בעידן כזה בו לא מתקיים המפגש הפיזי בין המורה לתלמיד תפקידו של המורה הופך להיות כמנחה ומתווך וממשיך להיות המקור הערכי להתנהגות התלמיד, מורים טובים ידעו לבצע זאת מהבית ולייצר את התשתית למפגש המחודש בכיתה ביום שאחרי הקורונה".
מגיפת הקורונה יצרה מציאות חדשה שגם בחלומות הרעים ביותר לא היינו מדמיינים. החל ממערכת חינוך המושבתת לחלוטין, דרך המראות הקשים בבתי החולים הקורסים וכלה בהתנפלות על המרכולים והיסטריית האלכוג'ל. הטבע שלא ממש מתרגש מהאטאבלטים מזמן לנו בימים אלה ממש, את אחת מקפיצות הדרך שמערכת החינוך לא עשתה בעשרים השנים האחרונות. הלמידה המקוונת מרחוק.
כמו בהגון גם ד"ר מיכל שרייבר דיבון לשעבר ראש המסלול של הגיל הרך במכללה וכיום מרכזת את תכניות התואר השני מאמינה כי ניתן להפוך את הלימון ללימונדה.
לדבריה אחד היתרונותה מרכזיים של המצב הינו שבירת המחסום המנטלי של המורים שקפצו למים והבינו ש"השד אינו נורא" בנושא למידה מרחוק. המחסום המנטלי שעמד לרועץ בפני מורים ותלמידים כאחד נשבר וכיום כולם מוכנים יותר ומבינים את היתרונות הגלומים בהוראה מרחוק וכאמור לא רק בשעת חירום. הלמידה מרחוק מאפשרת נגישות גבוהה שאינה תלויה בזמן ומקום, מאפשרת לתלמידים רבים עם פערים שונים להשתתף בשיעורים הבנויים לרמתם, מאפשרת לחסוך בכיתות לימוד ובשעות הוראה ולשתף פעולה לא רק עם תלמידים מהארץ אם גם עם תלמידים מהתפוצות. וכאמור עוד לא דיברנו על היתרונות לשעת חירום.
המציאות שנכפתה עלינו אמנם מובילה למצבים סוריאליסטיים כגון הרצאות בפיג'מה, היכרות עם המשפחה הקרובה של הסטודנטים, הרצאות מול סטודנטים טרוטי עיניים שהרגע התעוררו אך מאידך, המציאות הנוכחית מקדמת אותנו אל עבר חזון הלמידה במאה העשרים ואחת; למידה תקשורתית עתירת מידע, באוריינות חזותית, קולית וטקסטואלית באמצעות הכלים הדיגיטליים החדשניים.
ד"ר שרייבר מספרת כי טכנולוגיות הלמידה החדשניות היו עד כה בעיקר עיסוקם של אנשי אקדמיה מתקדמים וכי מרבית המורים בישראל אינם מנוסים בשילוב טכנולוגיות בתהליך למידה מרחוק דבר שגם לא עמד עד היום בפני מבחן אמיתי. עם זאת היא גאה בביתה האקדמי, מכללת תלפיות אשר זיהתה את הפוטנציאל כבר לפני מספר שנים. הלמידה המתוקשבת מהווה מזה שמן לא קצר חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים של הסטודנטיות הצעירות. למידה שמטרתה לעזור לתלמידות לפתח בעצמן תהליכי למידה משולבים טכנולוגיה שבימים כתיקונם יכולים לשדרג את מערך ההוראה לאין שיעור ועל אחת כמה וכמה בשעת חירום.
ד"ר שרייבר מאמינה כי הבסיס למעבר מוצלח של התקופה כרוך ביצירת שגרה לילדים השוהים בבית.
לדבריה ילדים בחופש נוטים לסדר יום לא קבוע, ללכת לישון בשעות מאוחרות בלילה ולקום רק לקראת הצהריים ועל ההורים מוטלת האחריות לבנות לוח זמנים מסודר, שעת שינה ושעת קימה קבועות וגם להקפיד על רצף לימודי על מנת למנוע פערי למידה עם החזרה לשגרה.
מה עושים עם ילדים שנלחצים מהמצב ומהבידוד?
העדכונים על העלייה במספר הנדבקים אינם מיטביים עם הילדים אבל דם אווירה טובה היא מדבקת והורים שישכילו להכניס אווירה טובה לבית ולא ישדרו תחושות של לחץ יצליחו לייצר רוגע גם אצל ילדיהם.
שיחות אישיות וזמן איכות עם כל אחד מהילדים יסייעו מאוד לתחושת הביטחון ולהפחתת אי הודאות. גם משחקים משפחתיים יסייעו למניעת ה'קור" החברתי שעלול להיווצר עם המעבר ממפגשים חברתיים פרסונאליים לבית מלא במסכים.
האם חשוב להקפיד על פעילות פיזית?
אין זמן טוב יותר לקום מהכיסא מאשר ערב פסח. שילוב של מוסיקה טובה עם עבודות ניקיון לחג יכול להיות מיטבי ולשרת את כל בני המשפחה.
איך נותנים מענה להעדר החברים מהכיתה?
חשוב לדחוף ולעודד את הילדים לשמור על הקשרים החברתיים, להשתתף במערך הלמידה מרחוק של משרד החינוך ובמפגשי הzoom הכיתתיים.
ומצעירים לצעירים פחות מה היית ממליצה לצעירה שמתלבטת מה ללמוד בימים אלו?
"מחקרים מראים כי ככל שקיימת הלימה בין המקצוע בו אתה עובד בו לבין האהבה שלך אליו כך גדלים הסיכויים שלך להצליח בו. כיום אנו מוצאים בחורים ובחורות הבוחרים ללמוד באקדמיה מקצוע שיניב את השכר הגבוה ביותר , גם אם יש להם את היכולות לכך, אך חסרה להם הנטייה, האהבה, "הניצוץ בעיניים", הם מונעים מגורמים חיצוניים והרבה פחות ממניעים פנימיים. מצב זה גורם לעיתים לחוסר מוטיבציה פנימית, להליכה לעבודה מתוך הכרח ולא מתוך חדוות יצירה והנאה שאינה תלויה בדבר. לעיננו גדל דור ש"הכסף" הוא המניע לפעילויותיו ותפיסות ערכיות ונטיות אישיות נדחקו לפינה".
"קיימת כיום נטייה לאחר האכזבה מלימודים באוניברסיטה להגיע במהלכם לשינוי והכשרה להוראה. מועמדת ללימודים צריכה להציב בראש סדרי העדיפויות שלה את שיקול החיבור האישי, הנטיה והאהבה למקצוע ולא להיכנע ללחץ החברתי, של "מה יגידו" ולחשיבה הרדודה והכמעט בלעדית על השכר הצפוי, בדרך לבחירת העתיד".
מה המפתח להצלחה באקדמיה?
המפתח להצלחה נעוץ בראש ובראשונה באהבה למקצוע. הפרמטר הראשון לניבוי הצלחה הוא החיבור הנפשי, הפנימי למקצוע והרצון העז לעסוק בו. כמי שראתה מאות ואלפי סטודנטיות עד היום, אוכל לומר בוודאות כי מי שמגיעה לתחום ההוראה מתוך חיבור אמיתי, ומוטיבציה גבוהה, היא זו שתהיה בעתיד גננת ומורה מצויינת ואף תמשיך לתארים מתקדמים ולתפקידי ניהול ופיקוח.
למה חינוך?
הסטודנטים הבוחרים במקצוע ההוראה הם יוצאי דופן לטובה. מראיונות שערכנו עם סטודנטיות מ"מכללת תלפיות" עולה כי רבות מהן בוחרות את המקצוע מתוך תחושת שליחות, מתוך רצון עז לחנך את הדור הבא ולהשפיע עליו. מתוך אהבה גדולה למקצוע ההוראה, שהינו מקצוע מאתגר מאוד.
