'תוכן שיווקי'כיום כולם כבר השכילו להבין, כי שוק העבודה מאוד תחרותי. שוק העבודה כל הזמן מעלה את הרף ומחפש את העובדים הטובים ביותר, "מלח הארץ". ואם באם תנאי הסף להתקבל לעבודה טובה היו אך ורק תעודת בגרות, אז כיום תנאי הסף להתקבל לעבודה מכובדת הם מינימום תואר אקדמי ראשון. כדי להצליח להיכנס ללימודים אקדמיים, אתם חייבים קודם כל להחליט איזה מקצוע מדבר אליכם. לאיזה מקצוע אתם הכי מתחברים. והשלב השני הוא לברר מה הם תנאי קבלה למוסד ללימודים גבוהים. אין מקום לימודים אחד דומה לשני. כל אוניברסיטה או כל מכללה מציבים תנאי קבלה אחרים. מעבר לכך, כל חוג לימודים נושא בחובו תנאי קבלה שונים. מכיוון ש"ידע זה כוח", הקדימו לבצע מחקר כללי לפני שתחשבו בכלל להירשם למוסד לימודים כזה או אחר.
מדוע כדאי להירשם ללימודים גבוהים, ואף מה הם תנאי קבלה למוסד ללימודים גבוהים?
ישנן המון סיבות, אשר תומכות בכדאיות של להירשם ללימודים גבוהים, ולהלן נציג כמה מהן –
- הרשמה ללימודים גבוהים משפרת את הסיכויים שלכם לחיות חיים יציבים ועשירים יותר.
- סיום הלימודים יזכה אתכם ברכישת כישורים מקצועיים. כישורים אשר מכובדים ומוכרים בכל מדינה.
- עם סיום הלימודים, ועם קצת התנסות בתחום, תוכלו ליהנות משכר עבודה רב יותר. וכפועל יוצא תיהנו מיציבות כלכלית גבוהה יותר.
- תוכלו להמשיך לעבוד במקום העבודה שלכם, ובמקביל לצלוח לימודי תואר שני ואף דוקטורט.
- לימודים מפתחים המון יכולות. תזכו לגלות, ללמוד ולחקור המון תחומי עניין.
- הלימודים הגבוהים יחשפו אתכם למיטב הטכנולוגיה ולחקר מעמיק.
- הלימודים האקדמיים מעודדים מחשבה עצמאית, ומחוץ לקופסא.
- הלימודים באוניברסיטה או במכללה יחשפו אתכם להמון רקעים ולכל מיני תרבויות.
- תחדדו את היכולות שלכם, של השגת אתגרים והצטיינות.
- תידרשו להתמודד עם מנעד רב של אתגרים אינטלקטואליים, ותחושת ההישג שלכם תתפתח לבלי הכר.
- הלימודים האקדמיים יבנו לכם כישורי יוזמה ומנהיגות, שילוו אתכם במשך כל החיים שלכם.
- תזכו ליצור קשרים מקצועיים, שבוודאי יפתחו לכם דלתות בעתיד.
בבואנו לבחון מה הם תנאי קבלה למוסד ללימודים גבוהים? במרבית מקומות הלימודים ידרשו מכם ממוצע בחינות הבגרות מסוים, וצליחת הבחינה הפסיכומטרית. מדובר בשני אלמנטים, שעל פיהם יישק דבר. אך אל תדאגו, ישנם מקומות לימוד שיאפשרו לכם לעבור מכינה, שהיא תקבע את עתידכם באקדמיה. יש גם מסלולים לבני שלושים או לבני חמישים, שמייתרים אותם מהצגה של תעודת בגרות, ובוודאי ממעבר של המבחן הפסיכומטרי. כל מקרה נבחן לגופו.
מה המשמעות של פסיכומטרי?
כפי שציינו בתחילת דברינו, הרבה יותר פשוט להתנהל כיום, בעיקר בהיבט של קבלה לעבודה טובה, עם סיום של תואר אחד לפחות. כמובן שיש חשיבות למה שלמדתם, אך המון דלתות ייפתחו בפניכם עם תואר אקדמי באמתחתכם. אם נעלה למרכז את הנושא של פסיכומטרי, כי אז הציון שלו חשוב. חשוב ותלוי באיזה חוג בחרתם, ולאיזה מוסד אקדמי אתם מעוניינים להירשם. יש תחומים שבהם הדרישות של הציון במבחן הפסיכומטרי לא בשמיים. תחומים כמו למשל – עבודה סוציאלית, הוראה, מדעי הרוח וכיוצא בזה. לעומת זאת, יש תחומים שבהם למבחן הפסיכומטרי יש משקל רב. תחומים כמו לדוגמה – פסיכולוגיה, רפואה או משפטים, וכיוצא בכך. כדי להירשם לתחומים הללו, וגם להתקבל אליהם, ממוצע בחינות הבגרות שלכם חייב להיות מעל לתשעים, לפחות, כאשר מתבצעת סינרגיה שבין ציוני בחינות הבגרות, לבין הציון במבחן הפסיכומטרי, שחייב להיות גבוה לפחות משש מאות וחמישים.
מה חשוב שתדעו על הבחינה הפסיכומטרית?
למי שעדיין לא התחיל לתור אחר מקומות לימודים, נשמח להסביר, כי הבחינה הפסיכומטרית משמשת בתור כלי למיון של מועמדים, לקבלת הזכות ללמוד באוניברסיטה או במכללה. הדרישות סף לקבלה ללימודים אצלן מהוות שקלול של ממוצע בחינות הבגרות, כאמור, ביחד עם הציון של המבחן הפסיכומטרי. מאידך, ישנן אוניברסיטאות או מכללות שדורשות רק ציון מסוים בבחינה הפסיכומטרית, או להבדיל מכך רק ממוצע מסוים של בחינת הבוגרות. והן לא קושרות את שני האלמנטים הללו זה בזה.
